הולטר אק"ג
הולטר אק"ג הוא מכשיר קטן וניתן לענידה, המקליט את פעילות הלב החשמלית לאורך יממה או יותר. המדריך הזה מסביר איך זה עובד, ולמה יומן התסמינים שתנהלו חשוב כל כך.
מהי הבדיקה?
הולטר אק"ג הוא מכשיר קטן, המחובר לגופכם באמצעות מספר אלקטרודות דביקות על החזה, ומקליט ברציפות את הפעילות החשמלית של הלב לאורך תקופה ממושכת — לרוב 24–48 שעות, ולעיתים עד שבועיים במכשירים מסוג "פאץ'" ארוכי-טווח. בניגוד לא.ק.ג רגיל, המצלם "תמונת רגע" בודדת, ההולטר מאפשר לתפוס הפרעות קצב שמופיעות לסירוגין ואינן בהכרח נלכדות בבדיקה קצרה.
מתי עושים אותה?
- בירור דפיקות לב, "דילוגים" בקצב, או תחושת קצב לא סדיר
- בירור סחרחורות או עילפון בלתי מוסבר
- הערכת יעילות טיפול בהפרעת קצב ידועה, כגון פרפור פרוזדורים
- מעקב אחר קצב לב לאחר הליך או ניתוח לב
איך זה עובד?
בביקור קצר במרפאה, מודבקות על החזה מספר אלקטרודות המחוברות למכשיר קטן, הנענד על חגורה או נתלה על הצוואר. אתם ממשיכים בשגרת היום-יום הרגילה שלכם — עבודה, פעילות קלה, שינה — לאורך כל תקופת המעקב. בתום התקופה, מחזירים את המכשיר למרפאה, והנתונים מנותחים על ידי הרופא/ה.
יומן תסמינים
חלק חשוב מהבדיקה הוא ניהול יומן תסמינים — רישום שעות מדויקות שבהן הרגשתם דפיקות לב, סחרחורת, קוצר נשימה, או כל תחושה חריגה אחרת, וכן פעילויות משמעותיות (כגון מאמץ, שינה, נטילת תרופות). היומן מאפשר לרופא/ה להשוות בין התסמינים שחוויתם לבין מה שנרשם בפועל בקצב הלב באותו הרגע — ולכן הוא קריטי לפענוח מדויק של הבדיקה.
שאלות נפוצות
האם אפשר להתקלח עם ההולטר?
תלוי בדגם המכשיר — חלק מהמכשירים החדשים עמידים במים, וחלק לא. בררו זאת מול הצוות בעת חיבור המכשיר, וקבלו הנחיה ברורה.
האם אפשר להתאמן או לעבוד כרגיל?
כן — ואף מומלץ. ככל שתמשיכו בשגרה הרגילה שלכם, כך גדל הסיכוי שהמכשיר יתעד את התסמינים שבגללם הופניתם לבדיקה.
אחת האלקטרודות נקלפה — מה עושים?
פנו למרפאה בהקדם לקבלת הנחיות. אין להדביק אותה בעצמכם ללא הכוונה, כדי לא לפגוע באיכות ההקלטה.